הדברת פשפש המיטה עם אחריות

לפני ביצוע הדברה של פשפשים, חרקים עוקצים ושאר מזיקים, חשוב לבצע זיהוי נאות של הגורם המזיק. חרק שלא תרצו לארח בביתכם, בוודאי שלא במיטתכם, נקרא פשפש המיטה. מדוע הוא לא רצוי, איך מזהים, מה עושים ולמי קוראים, כל מה שצריך לדעת בשביל בית נקי מפשפשים ולילות חופשיים מגירודים.

בדומה ליתושים ולפשפשים ממינים אחרים, גם פשפש המיטה זקוק לבעל חיים מארח, שממנו הוא יכול להיזון ולהתקיים. הוא לא עוקץ למטרות הגנה וכשהוא מרגיש מאויים (כמו דבורת הדבש) אלא מפני שהוא לא יכול להשיג את מזונו בדרך אחרת. אולם כולנו נעדיף כמובן כי הוא לא ימצא מבתי מגורינו ולא יטריד אותנו. במידה וזיהיתם אחד ובדרך כלל הרבה יותר במקום מגוריכם, הזמינו הדברת פשפש המיטה ותשימו סוף לבעיה. פשפשי המיטה מוצצים את דמם של בעלי חיים אחרים, למשל חיות מחמד, בני אדם וכן יונקים ועופות מכל מיני מינים. תפוצתו של החרק נרחבת מאוד והוא יכול להתקיים בסביבות מגוונות. מומחים מסבירים כי הוא מלווה את בני האדם ושוכן במגורי האדם (במיטות ומצעים אך גם מחוצה להם) מזה אלפים רבים של שנים. כלומר, ההתמודדות עם החרק העוקצני מחייבת היכרות עם נקודות התורפה שלו ועם מנהגיו ואורח חייו.

מדבירים שמציעים שירותי פשפש המיטה הדברה מסבירים כיצד ניתן לזהות את החרק הזה. מדובר בחרק שעובר כמה גילגולים לפני שהוא מגיע לצורתו הבוגרת. בקטנותו, הוא זעיר למדי, לרוב בגווני חום ואין הוא עולה על מילימטר או שניים. כאשר החרק מגיע לבגרות ומתחיל להתקיים על יותר עקיצות ומציצת הדם, הוא מכפיל ואף משלש את גודלו. גופם של הבוגרים נעשה עגול וצבעם נוטה לאדום.

הפשפשים בדרך כלל פושטים על בני הבית בשעות הערב או הלילה. זוהי הסיבה שכאשר הם עוקצים וניזונים, הם שוכנים בדרך כלל במיטות. אולם, חשוב להבין כי ביתר שעות היממה, הם בדרך כלל לא ימצאו במיטות. מדוע חשוב להבין זאת: מכיוון שההדברה לא תצליח אם ייעשה שימוש בחומר הקוטל פשפשים אך ורק במיטות. על מנת לשים סוף לבעיה העוקצת הזאת, יש צורך להילחם בהם בכל המקומות שבהם הם יכולים להסתתר. הניסיון מלמד כי הדברה נגד פשפש המיטה תהיה יעילה אם יתבצע חיטוי במקומות שבהם הם מסתתים, לרוב בתוך הבית או בסביבתו. בין היתר, הם מסתתרים בחריצים שבקירות, בתוך ארונות, בעליות הגג, בערמות של סמרטוטים, בתוך קינים של ציפורים כגון יונים ואחרים. עמידותם הרבה וכושר ההישרדות שלהם לא מאפשר לסלק אותם באמצעות שימוש במים או בחומרי ניקוי רגילים. גם אין להם קינים כמו קיני הנמלים שיחסית קל לאתר. נחוץ איש מקצוע הבקיא במלאכתו ויודע איך לאתר ואיך לסלק את המטרד. כאשר מספרם ניכר, אפשר לזהות את עובדת קיומם לא רק בגלל העקיצות המגרדות אלא גם בשל כתמי הדם הזעירים שימצאו על הסדינים וכלי המיטה.

בעבר בגלל שימוש תכוף בחומרי הדברה חריפים, תפוצתם של הפשפשים ירדה מאוד. אולם כיום, מקובל לנקוט זהירות בשימוש בחומרי הדברה ונעשה מאמץ להשתמש בפחות חומרים פעילים, להעדיף חומרים בעלי דרגת רעילות נמוכה לאדם או חומרים ירוקים, שאפילו לא מחייבים את פינוי הבית. עם זאת, במקרים מסוימים, הדברת מזיקים תיעשה לאחר פינוי הבית (תלוי בהיקף הבעיה). אבחון על ידי המדביר יתבצע לפני נקיטת כל פעולה שהיא. למרות שפשפשים אינם מסוכנים (בדרך כלל הם אינם מעבירים מחלות כפי שיתושים עושים), הם בהחלט ממררים את החיים. העקיצות שלהם מגדרות מאוד והרבה אנשים מספרים שהבעיה יוצרת אצלם קשיי שינה וחוסר יכולת לישון היטב. בנוסף, ישנם אנשים אשר מפתחים אלרגיה לעקיצות. כלומר אזורי העקיצות נעשים מאוד מגרדים, לפעמים נפוחים ומגורים. לרוב, כדאי להתמודד בכמה פעולות מקבילות:

• כלי המיטה, מצעים ובגדים החשודים כנגועים, יש לכבס בטמפרטורה גבוהה או לייבש בטמפרטורה גבוהה, במייבש כביסה.

• שימוש בשואבי אבק חזקים, על מנת לסלק את הפשפשים ממקומות מסתור שונים.

• שימוש בחומר הדברה ירוקים או תקניים אחרים, על ידי מדביר מוסמך, בעל רישיון מדביר.